• Murthy Prof. K.R. Srikantha (trans.). Vagbhat's Astang Hrdayam Vol. 2-3, Chauwkhamba Orientalia: India, Varanasi, 2002.
• Vaidya Dash, Bhagwan and R.K. Sharma (trans.). Charak Samhita Vol. 2-3, Chauwkhamba Orientalia: India, Varanasi, 1998.
• Murthy Prof. K.R. Srikantha (trans.). Madhava Nidana (Roga Viniscaya), Chauwkhamba Orientalia: India, Varanasi, 2001.
• Gogte, Vaidya Vishnu Mahadev. Ayurvedic Pharmacology and Therapeutic Uses of Medicinal Plants (Dravyagunavignyan). Bharatiya Vidya Bhavan: India, Mumbai, 2000.
• Murray Longmore, Ian Wilkinson, Estee Torok. Oxford Handbook of Clinical Medicine, Oxford University Press: New York, 2001.

קרוהן, גינזבורג ואופנהיימר תיארו לראשונה את המחלה הזו בשנת 1932. הם מצאו את התהליך הדלקתי בקטע הסופי של המעי הדק, ולכן כינו את המחלה: Terminal Ileitis - דלקת של המעי הדק הסופי, או - Regional Enteritis - דלקת מעי דק אזורית.
כיום ידוע, כי המחלה יכולה לתקוף כל קטע של המעי מהוושט ועד לפי הטבעת.
קיימת שכיחות שווה בגברים ונשים, לרוב בגיל צעיר (25-30 שנה), המחלה נפוצה יותר בארצות המערב כגון ארה"ב אנגליה וסקנדינביה, ושכיחה עד פי - 3 ביהודים.
רוב החוקרים מאמינים, כי קיימת נטיה משפחתית, אם כי לא ברורה צורת ההעברה הגנטית של המחלה.

הגורמים למחלה:

הגורמים למחלה אינם ידועים מרבית החוקרים חושבים, כי מדובר בתגובה לא תקינה של מערכת החיסון של הגוף כנגד דופן המעי. המערכת האימונית (מערכת החיסון) של גוף האדם מורכבת מחלבונים ותאים יעודיים אשר מזהים כל חלבון זר (כגון חיידק או וירוס). לאחר שלב הזיהוי תוקפת המערכת החיסונית את הגורם הזר במטרה להשמידו.

משערים כי עקב פגם (יתכן גנטי) במערכת זו, תוקפת המערכת את תאי דופן המעי אף על פי שאינו חלבון זר, באופן זה נגרם התהליך הדלקתי בדופן, עיבוי הדופן והצרות בחלל קטע המעי הנגוע.
ברוב המקרים המעי החולה ממוקם בחלקו הסופי של המעי הדק, שממוקם בבטן הימנית התחתונה ונמצא קרוב לתחילת המעי הגס ולתוספתן (אפנדיקס). בחלק מן החולים, שלא אובחנו המגיעים לבית החולים עם כאבי בטן שכאלו, עוברים ניתוח לכריתת התוספתן ורק אז המחלה מתגלית.

התסמינים:

המחלה יכולה להופיע בשני אופנים:
א) מחלה חריפה - כאבי בטן, בחילות הקאות, חום, שלשולים.
ב) מחלה כרונית - כאבי בטן קלים עם או ללא בחילות, שלשולים לעתים עם ריר ודם, אנמיה, וירידה במשקל.
סימני המחלה יכולים להעלם לזמן מה ולחזור שוב בהתקפים בדרגות חומרה שונות .

בשלבים הכרוניים של המחלה, עקב עיבוי דופן המעי, עלולה להווצר היצרות של חלל המעי תופעה זו עלולה לגרום לחסימת מעיים. חסימת מעיים תתבטא בנפיחות בטנית, כאבי בטן עזים, בחילות והקאות והעדר יציאות. מצב זה הינו מצב חירום המצריך אשפוז וטיפול בבית חולים.

סיבוכי מחלת קרוהן

הסיבוכים במחלת קרוהן יכולים להופיע באברי הבטן או סיבוכים כלליים:

הסיבוכים באברי הבטן:

1. הסיבוכים קשורים באופייה של המחלה. מחלה זו מתחילה מקטע של מעי דק (לרוב) נוצרות התכייבויות ברירית המצפה את המעי מבפנים, ובהמשך התהליך הדלקתי מתפשט לכל עובי הדופן. הדבר גורם להתפתחות דלקת גם בדופנו החיצונית של המעי אשר גורמת לקטע מעי זה להיצמד לקטע מעי אחר או לכל אחד מאברי הבטן השכנים כגון שלפוחית השתן, נרתיק (וגינה) אצל האישה, לדופן הבטן מבפנים ועוד.
המעי החולה "מעביר" את התהליך הדלקתי לאבר אליו הוא נצמד, וכך נוצרות פיסטולות - חיבור לא טבעי בין חלל המעי החולה והאיבר אליו הוא דבוק. באופן זה יכולות להיווצר פיסטולות לקטע מעי אחר, לשלפוחית השתן - מצב שעלול לגרום לזיהום חמור בשתן והפרשת צואה בשתן, הצמדות לרחם או נרתיק תגרום לחיבור חולני והפרשה של תוכן מעי דרך נרתיק עם זיהום קשה. מוכרים גם תהליכים דלקתיים בדופן הבטן הנראים כמורסה, וכאשר היא מתנקזת מופיע פתח חולני של מעי עם הפרשה של תוכן מעי דרך פתח זה.
2. חסימת מעיים - נוצרת עקב התעבות המעי הדלקתי והיצרות החלל, התוצאה היא הפרעה במעבר תוכן.
3. מורסות ופיסטולות באזור פי הטבעת.
4. הינקבות של הקטע החולה של המעי הגורם לשפיכת תוכן המעי לחלל הבטן. זהו מקרה חירום רפואי המצריך ניתוח דחוף.
5. דימום קל קבוע לעתים רואים דם טרי מעורב בשלשול, או דמם סמוי אשר עלול לגרום לאנמיה - חוסר דם.
6. קיימת שכיחות של הופעת סרטן המעי הגס כאשר המחלה ממוקמת במעי הגס.

הסיבוכים הכלליים:

קיימות מחלות הנלוות למחלת הקרוהן הכרונית ומחלות המופיעות בשכיחות גבוהה יותר בחולים קרוהן:
1. מחלות פרקים - ארטריטיס
2. מחלות עור: Erythema Nodosum ,
Pyoderma Gangrenosum .
3. מחלות כבד וכיס מרה.
4. מחלות של דרכי השתן.

אבחון -

האבחנה של מחלת קרוהן נעשית על ידי מומחה כירורג או גסטרואנטרולוג. הרופא שומע את תלונות החולה ובודק את ביטנו. אמצעי עזר נוספים, בהתאם למיקום המחלה, הינם צילומי רנטגן של מערכת העיכול בעזרת חומר ניגודי לדוגמא: צילום ושט - קיבה - תריסריון - מעי דק - בצילום זה מתקבלת תמונה אופיינית במרבית המקרים. צילום חוקן בריום - אשר מדגים שינויים במעי הגס. בדיקות אלו אינן מהימנות ביותר. בדיקות נוספות המבוצעות על ידי גסטרואנטרולוג הן האנדוסקופיות - בדיקה הנעשית בעזרת מכשיר אופטי גמיש, המורכב מסיבי זכוכית, המוחדר לגופו של החולה. לבדיקת מערכת העיכול העליונה , המכשיר מוחדר דרך הפה עד לתחילת המעי הדק. ולאבחון במעי הגס מהמכשיר מוחדר דרך פי הטבעת. הבדיקה נעשית עם זריקת "טשטוש" ובעזרת המכשיר ניתן גם לקחת ביופסיה של רקמה הניראת חולה לשם בדיקה מיקרוסקופית אשר תאשר את האבחנה.